ARKIAcoustics
מאמרים בנושא סאונד ואקוסטיקה
נתן - יועץ סאונד ואקוסטיקה
תורת הקול: מדע העוסק בפיזיקה של גלי הקול והתפשטותם בחומר (תווך). ישנם מגוון תחומים תחת ההגדרה "אקוסטיקה" כל אחד עוסק וממוקד בצורה שונה של המחקר למטרתו.
אקוסטיקה – הבנה בסיסית
כשאנחנו מדברים על "אקוסטיקה", רבים נוטים לחשוב מיד על סאונד באולפן הקלטות או באולם קונצרטים. אבל האמת היא שאקוסטיקה נמצאת בכל מקום: בבית, בעבודה, ברחוב, ואפילו בטלפון הנייד שלנו.
מה זה בעצם "אקוסטיקה"?
אקוסטיקה היא התחום שעוסק בהתנהגות של גלי קול – איך הם נוצרים, מתפשטים, משתקפים, נבלעים או נשמעים.
היא משלבת ידע בפיזיקה, הנדסה, פסיכולוגיה ואפילו אדריכלות – כדי להבין איך רעש או צליל משפיעים על המרחב והאדם.
סוגים עיקריים של אקוסטיקה:
1. אקוסטיקה מבנית (אדריכלית)
תחום שמנסה לשלוט על אופי הקול בחלל – למשל, באולמות מופעים, בתי ספר או חדרי ישיבות.
שאלות טיפוסיות:
האם יש הדהוד חזק מדי?
האם הקול מובן גם בקצה החדר?
האם צריך בליעת קול (למשל, על ידי תקרה אקוסטית)?
2. אקוסטיקה סביבתית
עוסקת ברעש שמגיע ממקורות חיצוניים: תחבורה, מפעלים, מוסדות ציבוריים, אירועים וכו’.
ההתמודדות כוללת מדידות רעש, הפחתת מטרדים, ובמקרים רבים גם ייעוץ משפטי או תכנוני.
3. בידוד אקוסטי
שימוש בחומרים ושיטות שמונעים מרעש לעבור בין חללים.
לדוגמה: בידוד בין דירות, מניעת רעש ממתקני מיזוג, או הקטנת רעש בין חדרים בבית פרטי.
איך נמדד רעש?
עוצמת הרעש נמדדת בדציבלים (dB).
המדידה נעשית עם מכשירים רגישים (סונומטרים) אשר לוקחים בחשבון גם את תדירות הצליל – כי האוזן האנושית רגישה יותר לצלילים בתדרים מסוימים.
חשוב להבין:
תוספת של 10 דציבלים נתפסת ככפל בעוצמת הרעש לאוזן האנושית.
עלייה של 30 דציבלים – כמו מעבר משיחה שקטה למנוע רועש במיוחד.
למה חשוב להבין באקוסטיקה?
כדי לתכנן בית שיהיה שקט ונעים.
כדי להגן על עצמנו מחשיפה ממושכת לרעש מזיק.
כדי לפתור מחלוקות בין שכנים.
וכמובן – כדי ליצור חוויית שמע איכותית באמת.
מילה אישית:
האקוסטיקה נמצאת מתחת לרדאר של רוב האנשים – עד שהיא מתחילה להפריע.
ברגע שמבינים איך צליל מתנהג, אפשר לשלוט בו, לווסת אותו, ולפעמים אפילו להשתמש בו לטובתנו.
אם נתקלת במצב שבו "משהו שומעים יותר מדי", או שאתה לא מצליח להבין למה יש תחושת הדהוד או רעש – יכול להיות שזה הזמן לקרוא ליועץ אקוסטי מקצועי.
שתי מילים שונות מאוד במשמעותן בתחום האקוסטיקה. ישנם שטועים ומקשרים ביניהן.
♦ בלימה של רעש, כמו שזה נשמע, חסימה של הרעש: למנוע מהרעש לחדור ממקום אחד למשנהו, את זה מבצעים ע"י התקנת חומרים בעלי מסה ואטימה מוחלטת.
לכל חומר יש את מדד הבלימה שלו ביחס למשקלו, גודל, עובי, דחיסות. נתון זה משפיע על בלימת הרעש. כל חומר בולם בעוצמה שונה ותדירות שונה, לכן ניסוי וטעייה במקרה הזה, גורמים להשקעה מרובה ובזבוז אנרגיה לשווא.
♦ ספיגה של הרעש: משמעותה מאותה מילה, "לספוג" את הרעש, (לא לבלום). בדרך כלל חומרי הבידוד הם קלים ורכים, לא דחוסים ומאפשרים לרעש לחדור דרכם, להסתעף ולהילכד שם.
המטרה של ספיגת הרעש היא, הפחתת ההדהוד בחלל, רעש הנשמע בחלל, הוא לא רק הרעש הישיר מהמקור שלו, הוא פוגע בחומרים במרחב ומוחזר לאוזן האדם, בתהליך כזה הוא מוגבר, ומוחזר גם באיחור ביחס לרעש הנוצר מהמקור. השילוב של שניהם יוצר את תחושת ההגבר וההדהוד. לכל חלל ומטרה יש את מדד ההדהוד המתאים לו על פי הצרכים.
יש לשים לב לנקודה מבלבלת, ספיגת הרעש בחלל תנחית את עוצמתו עקב ספיגתו, ותמנע באחוזים מסוימים לגרום לו לחדור מעבר לחלל עקב החלשתו, אבל לא מהסיבה שחומר הבידוד בולם אותו.
הדהוד – למה זה קורה ואיך אפשר לטפל בזה?
קרה לך פעם שעמדת בחדר ריק ודיברת, והקול שלך נשמע כאילו הוא חוזר מהקירות? אולי זה קרה בחדר מדרגות, במקלט או באולם ריק. התופעה הזו נקראת הדהוד – והיא אחת הבעיות הנפוצות והמעיקות ביותר בתחום האקוסטיקה.
מה זה הדהוד?
הדהוד (Reverberation) הוא תוצאה של החזרות קול רבות מקירות, רצפה ותקרה – שמצטברות ונמשכות גם אחרי שהצליל המקורי נפסק.
הקול בעצם "נתקע" בחדר, וקשה להבין דיבור, לשמוע מוזיקה כמו שצריך או פשוט להרגיש נעים.
איך זה שונה מהד?
הד (Echo) הוא חזרה אחת ברורה של הצליל – כמו כשצועקים על הר מול הר.
הדהוד, לעומת זאת, הוא ריבוי של החזרות קטנות ומהירות שלא נפרדות אחת מהשנייה – אלא יוצרות "מריחה" של הצליל.
למה נוצר הדהוד?
הדהוד מופיע בעיקר בחללים:
עם משטחים קשים וחלקים (קירות בטון, זכוכית, ריצוף קשיח)
שיש בהם מעט ריהוט או חומרים סופגי קול
עם גובה תקרה גבוה
ללא תכנון אקוסטי מראש
ככל שהחלל ריק יותר – כך ההדהוד יבלוט.
מה הבעיה עם הדהוד?
קשה להבין דיבור – במיוחד כשיש יותר מאדם אחד שמדבר.
מאמץ שמיעתי – אנשים מתעייפים מהקשבה.
סביבה לא נעימה – יוצרת תחושת אי-נוחות כללית.
בבתי ספר, גני ילדים, מסעדות ומשרדים – זה פוגע גם בריכוז, בהבנה ובתפקוד.
איך מטפלים בזה?
הטיפול בהדהוד מבוסס על עיקרון פשוט: בליעת הקול.
המטרה היא "לשבור" את גלי הקול לפני שהם קופצים הלוך ושוב בין הקירות.
פתרונות נפוצים:
התקנת פאנלים אקוסטיים על קירות או תקרות
שימוש בתקרות אקוסטיות מחומרים סופגי קול
הוספת וילונות, שטיחים וריהוט רך לחלל
הנמכת תקרות בחללים גבוהים
שילוב דיפיוזרים לפיזור גלי קול בצורה מבוקרת
במקרים מסוימים – פתרונות פשוטים כמו תליית וילונות כבדים או שטיח עבה כבר יכולים לעשות שינוי ניכר.
למה חשוב לטפל בזה מקצועית?
לא כל חומר שסופג קול – יעיל בכל תדר.
לדוגמה: ספוגים רכים סופגים תדרים גבוהים, אבל לא משפיעים הרבה על בסים נמוכים.
לכן חשוב לבדוק:
מה תדירות ההדהוד?
איפה הבעיה מורגשת?
מה אופי השימוש בחדר?
לסיכום
הדהוד הוא לא רק עניין טכני – הוא משפיע ישירות על חוויית השהייה בחלל.
בין אם מדובר בבית פרטי, משרד, מוסד חינוכי או אולם – טיפול נכון בהדהוד הופך את החלל לשקט, נעים וברור יותר.
אם אתם מתמודדים עם תחושת הדהוד מטרידה – ייתכן שפתרון אקוסטי פשוט ונכון יכול לשנות את כל התחושה בחדר.
את כל התחושה בחדר.
מהו קול? איך הוא נוצר? איך הוא מתורגם אצל בני האדם ואיך הוא משפיע על אורח החיים שלנו…
*הקול שבסופו של דבר מתפרש בהגדרתינו בני האדם כ"צליל" הוא סוג של גל.
1.הוא תוצאה של השקעת כוח פיזי,השקעת אנרגיה או לחלופין הפרעה פיזית במונח הפיזיקלי.
2.הוא אמור להיות מחזורי.
3.הוא אמור (כלומר בכוח הפיזי) לגעת ולהתפשט בחומר מסויים, (תווך). קול אינו יכול להתקיים בריק.
כל ההגדרות האלה חייבות להתקיים כדי שלמונח -"קול" תהיה משמעות.
4. כדי שהוא יתורגם אצלנו "בני האדם" נכנס גורם נוסף שהוא המקלט האנושי – "האוזן" , בשילוב של המוח כמובן.
מושג התדירות חשוב מאוד.
אנחנו נתקלים בו הרבה לא רק במובן של קול/סאונד.
HZ הוא סימן ההיכר שלו
על שם הפיזיקאי הרץ, וזהו תקן למדידה של גל מחזורי בשניה. זוכרים את הלחץ שהוגדר כגל קול?
וגרם למן רעידה/רטט מסוים בחומר ע"י תזוזה של חלקיקים/מולקולות .
אם אנו מודדים את הנקודה הנמוכה ביותר בעוצמה של הגל הזה עד לנקודה הגבוהה ביותר בעוצמה, וכן להיפך, כלומר נקודת ההתחלה והסיום של הגל,
כל האירוע/מופע זה בשניה נקרא תדר אחד(1הרץ).
עד לכאן הבנו איך נוצר קול אבל הוא לא בר שימוש במובן התקשורתי כרגע, למה?
תדר = מספר המחזורים שגל קול עובר בתווך בשניה.
תדר נמדד ב -HZ
.20hz-20khz טווח התדרים שאוזן אנושית מסוגלת לשמוע.
ברור שבכל טווח התדרים הנ"ל יש לנו כמעט 20000 תדרים וזה בתנאי שאנו לא מחלקים אותם לעשיריות. די הרבה כדי להתחיל לאבחן כל אחד ולטפל בו.
בשלב הראשון מהבחינה הטכנית בלבד אנו נחלק אותם לשלוש קבוצות שהן ארבע:
פרוססורים -מעבדי קול. שהתחילו את דרכם כקרוסאוורים, מטרתם היא קבלת אות הקול וחלוקתו לתחום מסויים של תדרים, רק שפרוססורים מכילים עוד תכונות ואפשרויות במכשיר אחד.
בקרוב…
בקרוב…
קול ורעש – הגדרות בסיסיות והשפעות
🔊 מהו קול?
קול, בהגדרתו הפיזית, הוא תנודה או הפרעה של חלקיקים בתוך חומר (הנקרא תווך), בתדירות ובעוצמה מסוימות.
תנועה זו יוצרת גלים מכניים, אשר נעים בתוך התווך – לרוב דרך האוויר – עד שהם מגיעים לאוזן האנושית ויוצרים תחושת שמיעה.
גם האוויר נחשב תווך, בשל הרכב הגזים שבו. אך קול יכול לעבור גם דרך נוזלים ומוצקים – ואף להישמע בצורה שונה בהתאם לסוג התווך, צפיפותו והרכבו.
🔇 מהו רעש?
רעש הוא הגדרה סובייקטיבית – לא כל קול נחשב לרעש.
רעש הוא קול שהאדם השומע אותו תופס כבלתי רצוי או כמטרד. לפעמים מדובר בעוצמה חזקה, לפעמים במרקם הצליל או בתדירות, ולפעמים – רק בעיתוי שבו הוא נשמע.
סוגי רעש – הבחנה בין נזק להפרעה
📛 רעש מזיק
רעש בעוצמה ותדרים שגורמים לנזק פיזי למערכת השמיעה.
מדובר בעוצמות גבוהות, ממושכות, או קיצוניות. קיימות אמנם סטיות קלות בין הגדרות במדינות שונות ובין אוכלוסיות, אך ישנה הסכמה עולמית ברורה לגבי הסף שממנו רעש נחשב מסוכן.
הנזק עשוי לכלול אובדן שמיעה זמני או קבוע, טנטון, ולחץ מתמשך באוזן הפנימית.
🙉 רעש מטריד
זהו רעש שאינו מזיק פיזית, אך גורם להפרעה פסיכולוגית או תחושתית.
ההגדרה משתנה מאדם לאדם – לכן היא סובייקטיבית.
לדוגמה: מוזיקה בעוצמה מסוימת יכולה להיתפס כהנאה עבור אדם אחד, וכמטרד עבור אחר – תלוי ברקע, בטעם, במצב הרוח וברצון לשמוע אותה באותו רגע.
אפילו אותו אדם עצמו יכול להגיב אחרת לאותו צליל בזמנים שונים.
🎯 השפעות של רעש מטריד
גם אם הרעש אינו חזק דיו כדי להזיק לאוזן, הוא עלול לגרום ל־:
עצבנות וחוסר שקט
קושי בריכוז
כאבי ראש ומיגרנות
הפרעה לשינה
ירידה באיכות החיים
במקרים חריפים: תגובות פיזיולוגיות כמו דופק מואץ, עלייה באדרנלין, הזעת יתר, לחץ דם גבוה ומתח שרירים
⚖️ הערכה והתייחסות
המדדים להפרעה משתנים בין אנשים – ואין נוסחה אחת שמתאימה לכולם.
זו בדיוק הסיבה לכך שתקנות הרעש מנסות לאזן בין אובייקטיביות (כגון מדידת דציבלים) לבין שיקול דעת אנושי במצבים גבוליים.