רעש מהשכנים היא אחת הסוגיות הנפוצות במטרד הרעש.

♦ כולנו כחברה תמיד רוצים להיות קרובים ומלוכדים, יש בזה הרבה יתרונות אבל מאידך גם חסרונות, לכן חוקקו חוקים ותקנות שהם די אוניברסליים, כדי להגדיר ברמה הציבורית מהו רעש/צליל הגורם להפרעה, במיקוד לתוך מבנה.

♦ התקנות הותקנו כדי להגדיר ברמה הטכנית / אובייקטיבית, מהו מטרד הרעש על פי מדד העוצמה, התדירות, הזמן, סוג הרעש, חלוקה לשעות היממה, ומיקום המוטרד.

♦ בשנת 1961, חוקק חוק למניעת מפגעים כחלק ממכלול של חוקים המטרידים ופוגעים באזרח. בפסקה 2 לחוק הרעש ישנה התייחסות לרעש חזק ובלתי סביר. חוק זה מתייחס למטרד רעש המפריע לאדם השומע אותו ומוטרד ממנו, בחוק זה לא מופיעים הגדרות זמנים ומיקומים, אלא ההתייחסות למדד הסובייקטיבי שאדם חוווה ממטרד כלשהו. בהיבט ראשוני אפשר להסיק כי ללא פרשנות החוק  תיתכן הפרה של כל מפלס רעש שאדם יוטרד ממנו, לכן פרשנות של חוק זה לרוב נפסקת על ידי גורמים שיפוטיים וערכאות למינהן.

משרד הגנת הסביבה הציג באתר פרשנות טכנית לגבי חוק זה, בו הוא מציג מחקר המעיד על ממוצע אוכלוסיה, שרוב בני האדם יבחינו בעוצמה של 5 דציבלים מעל לרעש רקע (סך כל מקורות הרעש למעט רעש המקור), לכן כיום מקובלת הפרשנות שרעש חזק יהיה חזק לפחות ב – 5 דציבלים מעל רעש הרקע.

במקביל לכך המחוקק מודע שרעש הוא סובייקטיבי וכל אחד חש אותו בצורה שונה, לכן ישנה גם התייחסות למטרד/הפרעה מעבר למדדים הסטנדרטיים שנקבעו בתקנות.

♦  בשנת 1990 הותקנו תקנות הנקראות התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) התש"ן 1990, תקנות אלה נועדו לעשות סדר, להגן על האזרח ממטרדי רעש בתוך מבנים בו הוא שוהה. תקנות אלה לא באו לסתור או לבטל את חוק הרעש (1961), חוק זה קיים והפרתו עלולה להוות עבירה פלילית. 

בתקנות מוגדרים סוגי המבנים שבהם יכולים להתקיים מטרדי הרעש, סיווג המבנים מחולק מ (א) – (ה) לפי דרגת הרגישות שלהם, סיווג (ב) הוא מבנה למגורים בלבד.

תקנות רעש בלתי סביר מגדירות את מפלס הרעש החודר למבנה בחלוקת זמני יום ולילה, בתוך תחום הזמנים של יום ולילה מוצגים רף מפלסי הרעש במצטבר לשעות היום או הלילה. כלומר: ככל שממוצע של מפלס הרעש חזק טווח הזמן המותר מתקצר.

למידע נוסף תוכלו לעיין בטבלת הגדרות רעש בלתי סביר.

בתקנות רעש בלתי סביר מוצגים ערכים נוספים, כגון: תקני מדידת הרעש ומכשירי המדידה, תוספות לחישוב טון בולט, רעש התקפי, פיצוצים, אופן החישוב וביצוע המדידות.

♦ בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) התשנ"ג 1992 מוצגים סוגי הרעש האסורים והמותרים בזמנים ובשעות מסויימות, תקנות אלה מגדירות זמנים ואיסורים אבל כפופות למפלסי הרעש המוגדרים בחוק ובתקנות למניעת מפגעים.

אחד הנושאים הרלוונטיים, הם מטרדי רעש ממערכות שמע וקולות אדם, התקנות מגדירות זמנים בהם אסור להפעיל מערכות שמע, להקים צעקות ולגרום לרעש, במדד זה מדובר על מפלס רעש סובייקטיבי המוגדר " שלא ישמע לאוזן האדם".

תקנות אלה אוסרות להפעיל כל סוג של מערכות שמע ולהשמיע קול של אדם, שזולג מתחום רשות היחיד של יוצר הרעש וחודר לעבר רשות של בתי מגורים בשעות האסורות.

לציין שגם בשעות המותרות בתקנות אלה אין לחרוג ממפלסי רעש בלתי סביר המוצגים בתקנות 1990, ( בזה הרבה טועים או לא מודעים לכך).

⇐ עוד נושא רלוונטי שגורם למטרדים שכיחים, הוא רעש ממערכות מיזוג אוויר, בתקנות אלה מוצגים מפלסי הרעש המותרים ממערכות אלקטרומכניות, וההתייחסות לגבי התקנתם ועוצמת מפלס הרעש הבוקע מהם, ביחס לחוק והתקנות למניעת מפגעים.

האחריות למטרדי רעש חלה על מתקין מערכות המיזוג ועל בעליו.

לכן ישנם תקנים במבנים חדשים, המייעדים את התקנת מערכות אלה במיקום שימנע מטרדי רעש.

התובנות לצורך בשימוש במערכות מיזוג לא מאפשרות חריגת מפלסי רעש הזולגים לתוך בתי מגורים ומפגע זה אינו חוקי.

⇐ עוד נושא רלוונטי הוא מטרדי רעש מבנייה, ישנה תמיכה מובנת לבנות ולהתפתח, ישנם שמרויחים מזה וישנם שמפסידים. נושא הבניה הוא נושא שכיח שרבים סובלים ממנו, אם ההתייחסות היא תהיה לפרמטרים של רעש חזק ובלתי סביר, כמעט ולא יוכלו להתקיים פרויקטים ועבודות הבנייה, לכן פרשנות התקנה שהוצעה היא במדד של פתחי הבית סגורים, לעומת פתחי הבית פתוחים שתואמים לשאר מטרדי הרעש המוצגים בתקנות רעש בלתי סביר. לכן כל עוד חלונותיו של האזרח המתגורר בביתו סגורים ובתוך ביתו לא חלה חריגה של מפלס רעש בלתי סביר, היא לא תחשב כחריגה. אבל חריגה מעבר לכך היא אסורה וזכותו של האזרח המתגורר בביתו לשקט, המעוגן בחוק והתקנות לכך.

♦ לא כולם נחשפים ומכירים  מהן הגדרות החוק, לגבי מפלס הרעש המותר במבנים, וכל עוד לא מתקיים מטרד, כנראה שגם לא תהיה תלונה, או לחלופין, אם לא תהיה תלונה כנראה שלא תהיה אכיפה.  האם אנחנו מודעים למה מותר ומה אסור? האם הפשרה היא לטובת יחסי השכנים? הכל נתון בצורה האינדבידואלית והסובייקטיבית של האדם המוטרד מהרעש, יחסי שכנות ושלום הם דבר חשוב והכרחי בחיי החברה שלנו, כולנו שואפים לחיות בהרמוניה ושלום.

♦  ישנם מקרים של רעש המגיע מדירות השכנים או מתוך הבניין, שבהם הפשרה לא משתלמת, כיוון שנוצרה הטרדה חמורה הפוגעת בנפש האדם וביכולת שלו לנהל אורח חיים תקין, לכן שכנות טובה נמדדת ע"י כל השכנים ולא רק ע"י פשרה של חלק מהם. הרבה מאתנו מבינים לוגית כי רעש בשעות הלילה הוא מטרד, אבל החוק והתקנות קובעים, שגם בשעות היום רעש במידה מסוימת יחשב כמטרד.

♦ אני רוצה להדגיש נקודה מסוימת וחשובה, לא תמיד רעש שמגיע מהשכנים הוא באשמתם, ישנם מקרים שהמבנים אינם עומדים בתקן לחסימת מעבר הרעש, זה לא אומר שתצטרכו להתפשר ולסבול, אבל כן להתנהל בגישה לתלונה בתובנה הנכונה.

♦ במהלך עבודתי נתקלתי בהרבה תלונות של אנשים שסובלים מרעש מהשכנים שרמת העצבנות שלהם והיכולת להכיל הגיעה לקיצה, וזו מהסיבה של "הפשרה", לכן אני תמיד ממליץ לא להבליג, וכבר בשלב המקדים לפנות בנעימות לגורם המפריע, כל עוד מצבכם הנפשי הוא רגוע ונינוח, ברוב המקרים נחלה הצלחה ושלום לכולם.

♦ כשמדובר ברעש משכנים בתוך מבנה משותף, ישנן שתי הגדרות: "קול הולם" ו"קול נישא באוויר", לכן בדיקת הרעשים היא חשובה לאבחון הראשון.

קול הולם – מתייחס לרעש החודר לביתכם דרך נקישות בחומר המבנה, לדוגמא: גרירת רהיטים, הקשות באלמנטי המבנה כגון קירות, תקרות ורצפה, טריקת דלתות, צעדי הליכה, קפיצות על גבי הרצפה וכדו'…

קול נישא באוויר – מתייחס לקול שנגרם שלא ע"י פגיעה ישירה באלמנטי המבנה, אלא קול המיושם באוויר וחודר דרך אלמנטי המבנה, לדוגמא: קולות אדם, מוסיקה ממכשירי שמע ו/או כלי נגינה שלא פוגעים ישירות במבנה, מכשירים היוצרים רעש בחלל האוויר וכדו'…

♦ להגדרה זו נכנסים גם רעשים החודרים למבנה  כגון: רעש ממכונות, מזגנים, מנועים, מדחסים, מפוחים, משאבות, מעליות, כלי תחבורה, או כל רעש חיצוני  אשר חודר את כותלי המבנה, או מתוך אזורים בעלי טריטוריה שונה בתוך המבנה.

♦ לכן אם אתה חשים במטרד או אי נוחות, אפילו אם התפשרתם וכביכול התרגלתם אליה, מומלץ להזמין בדיקת רעש בסיסית, כדי לאבחן האם מטרד הרעש חורג מהמפלס המותר, ולהתחיל את תהליך מיגור התופעה.

הרבה פעמים אנשים אינם רוצים להיכנס לתהליך המורכב הזה, ומעדיפים את ה"סבל", כל עוד זה ברמת יכולות הספיגה שלהם, חשוב להבין, כשנגמרה היכולת להכיל את המטרד, זה מעיד על כך שכבר נפגעתם.

♦ הנזקים שרעש מטריד/מפריע עלולים לגרום הם: פגיעה נפשית, חוסר ריכוז, עצבנות, מתח, עייפות, הזעת יתר, הגברת קצב הלב, לחץ דם, צריכת אנרגיה מוגברת, הגברת האדרנלין, פגיעה במערכת העיכול ושומנים בדם, התכווצויות של שרירים, מיגרנות, הפרעות שינה וכדו'.

לקריאה על רעש בלתי סביר לחצו כאן