Frequencies
תדר = מספר המחזורים שגל קול עובר בתווך בשניה.
 תדר נמדד ב -HZ
.20hz-20khz טווח התדרים שאוזן אנושית מסוגלת לשמוע.
ברור שבכל טווח התדרים הנ"ל יש לנו כמעט 20000 תדרים וזה בתנאי שאנו לא מחלקים אותם לעשיריות. די הרבה כדי להתחיל לאבחן כל אחד ולטפל בו.
בשלב הראשון מהבחינה הטכנית בלבד אנו נחלק אותם לשלוש קבוצות שהן ארבע:
LOW – נמוך
LOW- MID אמצע נמוך 
HIGH-MID אמצע גבוה
HIGH – גבוה
אלו קבוצות הכיוון המקובלות בעולם מהבחינה הטכנית שמגדירות קבוצת טון.
ברוב מכשירי הכיוון הטכניים אתם תמצאו אותם גם בשמות כגון טרבל מיד בס וכאלה שהשמיטו את המיד.
TREBLE MID BASS / HIGH MID LOW.
ככל שכמות הפרמטרים לכיוון מצטמצמת כך כל פרמטר/כפתור משפיע על טווח תדרים גדול יותר.
בכל עשור עם ההתקדמות הטכנולוגית החברות הגדירו קצת שונה את קבוצות טווח חלוקת התדרים, כיום ככל שהתקופה מתקדמת טווח חלוקת התדרים שמשתמשים בו במוסיקה מתרחב ומקבל יותר משמעות מבעבר.

מניסיוני ברבות השנים, כדי שיהיה לכם יותר קל להבחין בקבוצות התדרים לחלוקה שבאמת תיתן לכם מענה לזיהוי ותיקון מהיר אחלק את כל טווח השמיעה והכיוון לחמש קבוצות:
LOW = 20hz – 100hz
LOW MID = 100hz – 250hz
MID = 250hz – 1khz
HIGH MID = 1khz – 5khz
HIGH = 5khz – 20khz.
חלוקת הקבוצות האלה יתנו  אבחנה לזיהוי טווח התדרים, וטיפול באזור זה גם למי שלא מצליח לאבחן ברמת התדר הבודד.
במאמר הקודם דיברנו על עוצמות והבהרנו שאם כל התדרים מושמעים באותה עוצמה האוזן שלנו מפרשת אותם שונה על פי מספרם.
ככל שהתדר / מספר המחזורים של גל קול עולה האוזן האנושית מפרשת את האירוע הזה לחזק יותר – ליתר דיוק גבוה יותר .
כל תדר שהוא גבוה יותר הוא למעשה מתפרש בטון גבוה יותר באוזן מה שנקרא בשפה המקצועית  -pitch.
אם נשמיע את כל טווח התדרים באותה עוצמה מה נקבל?
מבחינה חשמלית הוא יהיה שווה והוא נקרא בשפה המקצועית רעש לבן
WHITH NOISE
אבל מבחינת האוזן האנושית נקבל גרף שהוא מהתדר עם מחזוריות הנמוכה ביותר כנמוך, שעולה בעקומה עד לתדר עם המחזוריות הגבוהה ביותר כקצה הגבוה ביותר וזה לא רק גרף, ככה האוזן שלנו מתרגמת אותו, כלומר התדרים הנמוכים ישמעו חלש בהרבה מהגבוהים ביחס עולה…
כדי לאזן את טווח התדרים כולו שיותאם לאוזן האנושית ישנה סקלה שנקראת רעש ורוד.
PINK NOISE
שהיא סקלה (השמעת כל התדרים ביחד ) שמתארת יחס עוצמה לעומת תדר, כלומר פחות השקעה בתדרים הגבוהים לעומת הנמוכים בצורה המותאמת לאוזן האנושית.
סקלה זו נותנת לנו אמדן לשמוע את כל טווח התדרים באותה עוצמה לאוזן האנושית בצורה המאוזנת ביותר.
התובנה: התדרים הגבוהים מצריכים פחות השקעת אנרגיה/עוצמה לעומת הנמוכים.
במוסיקה מחלקים את רוב טווח התדרים שאוזן האדם מסוגלת לשמוע לקבוצות שהן נקראות "אוקטבות", מ20-2000 הרץ ישנן 10 אוקטבות – לרוב במוסיקה משתמשים במרכזיות יותר.
 ישנן 9 אוקטבות עיקריות מתוך 10 וכך הן מסומנות C1-C9.
כל קבוצה/אוקטבה זו מכילה מספר תדרים / צלילים /טונים בכמות של 6 או 12 חצאים במרווח שבין אחד לשני- בין דו לדו, כלומר 6 שהם אמצע הרווחים של 7.
בכל פעם שהתדירות מוכפלת האוקטבה גדלה באחת.
כלומר : לכל תדר יש את המכפלה שלו כך שבמנעד התדרים אם יחסר לנו עוצמה בתדר אחד התרגום לאוזנינו יהיה שהתדר הבא אחריו ישמע חזק יותר.
אם התדר הוכפל ב-2 שמבחינה מדעית הוא יכול להיות פי 100 האוזן/המוח שלנו מתרגמים אותו בגובה של יחידה אחת, כל יחידה נקראת אוקטבה.
 בגלל שרוב צורת התרגום של המוח שלנו לצלילים תואם לחלוקת הצלילים בתחום המוסיקה, מכשירי הכיוון לתדרים כוילו עבור מטרה זאת.
כל גל קול/צליל מורכב מתדר יסוד בשילוב של כמה תדרים גבוהים נוספים, כדי שהוא יקרא מוזיקאלי התדרים הגבוהים יהיו בכפולות שלמות , ולזה נקרא צליל הרמוני.
חליל – מפיק צליל טהור רק עם תדר יסוד ולא הרמוני.
פיתגורס- גובה הצליל הוא ביחס הפוך לאורכו של מיתר. ככל שהמיתר קצר יותר כך הצליל גבוה יותר.

המשך יבוא…

לחזרה לדף מאמרים ראשי >לחץ כאן<